ביטוח

אמרה ידועה היא שלשקר יש רגליים, במקרה שלהלן יש גם גלגלים.בפסק הדין שניתן לאחרונה ביום 25.1.11 דובר על תובעת אשר טענה כי בעת שהלכה לקניות, תוך כדי צעידה ברחוב, הגיחה מכונית ובנסיעה לאחור התנגשה בה. התובעת טענה כי מעוצמת הפגיעה, היא הוטחה על הרצפה בעוד שהמכונית הפוגעת נסעה מהמקום. עובר אורח רשם עבור התובעת את פרטי המכונית שפגעה. האחרונה הוציאה אישור משטרה והגישה כמקובל תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

במקרים רבים מבוטחים שהפרישו הפרשות כל חייהם עבור פוליסת הביטוח שלהם ובה תלו תקוותיהם למקרה “שלא נדע”, עומדים בפני שוקת שבורה כאשר מגיע הרגע לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח.אחת מהסיבות בגינה חברות הביטוח דוחות את התביעה לפיצוי, היא, שקיים סייג מסוים (שבהרבה מקרים לא מודע לו המבוטח) המוציא את המקרה שארע למבוטח מהכיסוי הביטוחי.כך לדוגמה, ארע במקרה שנדון בבית המשפט ביום 20.9.10, שם דובר על אישה שגילו אצלה גידול שפיר במוח בעקבותיו נותחה ועברה טיפולים אינטנסיביים.

נתבקשתי לבדוק חוקיות עמדת חברת הביטוח לשלם ללקוח בגין גניבת כלי כסף מביתו בשנת 2007. קיבלתי לידיי עותק חוות דעת שמאי שבדק את המקרה מטעם המבטחת וקבע כי ערך הנזק הינו כגובה ההערכה המקורית של שמאי הביטוח משנת 1998, או אז בוטחו הכלים. השמאי השאיר את הסכום המומלץ לשיפוי המבוטח כגובה ההערכה המקורית משנת 1998. בעקבות הערכה זו הסכימה חברת הביטוח לפצות המבוטח בסך של כ-60,000 ₪.

כעורך דין מזה שני עשורים בתחום, נוכחתי בשינויים שעברו על בתי המשפט, על שוק הביטוח ועל האזרח בהתייחסותם למכשיר הפוליגרף כאמצעי לגילוי האמת בתחום הביטוח. מצאתי לנכון לפקוח עיניכם בקצרה אודות המצב המשפטי המורכב בתחום זה, למען תשכילו להתמודד איתו נכון יותר אם וכאשר ידרוש עניין זה את התייחסותכם.

אנשים רבים, כדבר שבשגרה, דואגים לבטח את עצמם מפני מחלות קשות. בכל פוליסה מסוג זה יש סעיף הגדרות המגדיר כל מחלה ואת התנאים לקבלת פיצוי בגינה. מה קורה כאשר הגדרת המחלה בפוליסה אינה תואמת את ההגדרה הרפואית המקובלת? האם מבוטח שאינו מבין את המינוחים הרפואיים למחלות המופיעים בפוליסה, ביום פקודה לא יוכל לממש את זכאותו לפיצוי למרות שלפי המינוח המקובל ברפואה הוא חולה במחלה שביטח עצמו מפניה?