בשבועות האחרונים כולנו, בישראל ובעולם כולו, לוקחים חלק בתרחיש שלא האמנו שיקרה, וודאי שלא היינו מוכנים לאופן שבו יתפתח. בין שלל הבשורות הרעות שניחתות עלינו
בפסק דין חשוב ביותר שניתן ללקוחות משרדנו על ידי בית הדין הארצי לענייני עבודה, הוכר מקרה אובדני של עובד לשכת התעסוקה כתאונת עבודה. בתיק עגום
מחקרים רבים מוכיחים מזה שנים כי לחץ נפשי מאסיבי יכול לגרום לבעיות בריאותיות שונות בדרגה זו אחרת. גם במסגרת יום העבודה השגרתי שלנו אנו נקלעים
למשרדנו מגיעים לא מעט נפגעי תאונות שמבקשים כי ביטוח לאומי יכיר באירוע שעברו כתאונת עבודה, ויש להם סיבה טובה – ההשלכות הכספיות להכרה כזו עשויות
כעורך דין המטפל בתביעות נזיקין של עובדים נגד מעבידים ותביעות ביטוח לאומי, אני נתקל לא פעם בסוגיות של תגמולי ביטוח לאומי. כך גם בתביעות על
עובד שריכז סדנה לשיקומית לפגועי הלם קרב בבית החולים “שיבא”, ופוטר בערב ראש השנה, הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה על פגיעה בעבודה שכתוצאה ממנה הפך להיות
באחד האמשים פסע למשרדי אדם נחמד שטען כי סבל מתאונת עבודה ונותר עם נכות נפשית.. לטענתו פוטר בשיחת טלפון ונפגע כל כך עד שנותר עם נכות לצמיתות. אודה כי בשמיעה הראשונה, נראה היה לי המקרה כחריג ואכן הפסיקה בבתי הדין לעבודה התייחסה ומתייחסת למקרים כאלה כחריג לכלל המדבר על תאונות כפי שלצערנו קורות איתנו במקומות העבודה, דהיינו אירועים בהם נפצע עובד פצעים מוחשיים בגופו, כאלה שניתן לזהות בעין.
התרגזות בלתי רגילה תוכר ע”י הביטוח הלאומי כתאונת עבודה בתי המשפט קבעו זה לא מכבר כי גם התרגזות בלתי רגילה עשויה להיות תאונת עבודה בגינה
נטיית רופאי המוסד להפחית נכות בשל “מצב קודם” – לא עוד! בית הדין הארצי לעבודה חזר בימים אלו על ההלכה הקובעת כי אסור לביטוח הלאומי