כעורך דין המטפל בתביעות נזיקין של עובדים נגד מעבידים ותביעות ביטוח לאומי, אני נתקל לא פעם בסוגיות של תגמולי ביטוח לאומי. כך גם בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או תביעות נזיקין נוספות, ככל שלנפגע זכויות תביעה מול הביטוח הלאומי. במקרים כאלה יש צורך להתדיין מול המוסד לביטוח לאומי.
לעתים, אף לאחר שעורך הדין סיים את הייצוג מול המוסד וזה צריך לשלם לנפגע, לא מקבל הנפגע את כל התגמולים בשל חובות שיש לו מול המוסד, אפילו כשחל עליהם חוק ההתיישנות. על פי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אף על פי שלאדם יש עילת תביעה כלפי אחר, קיימת מניעה חוקית מפני הבאתה לבירור בפני בית המשפט, במקרים בהם חלף זמן רב מדי מיום שקמה עילת התביעה ועד להגשת התביעה.
ויחד עם זאת, עד לאחרונה, דיני ההתיישנות לא חלו על גביית חובות דמי ביטוח וגביית תשלומים ששילם המוסד לביטוח לאומי. הדין קבע שבכל הנוגע ליחסים שבין הביטוח הלאומי למבוטחים חל המשפט הפומבי, ומאחר והחוב לביטוח לאומי הוא למעשה מס הנגבה באמצעות פקודת המסים, חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי ביטוח, ולא התאפשר היה לוותר ולמחול על חובות.
תיקון חוק הביטוח הלאומי משנת 2014, ומספר פסקי דין שניתנו לאחרונה שינו את התמונה. באחד מהם דן בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתביעה של מבוטחת בעלת חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח לאומי בשנים 2000 – 2002. במקרה זה, כמו בתביעות אחרות שהוגשו לבית המשפט, מנע המוסד לביטוח לאומי את תשלום הקצבאות המגיעות להם על פי חוק, משום שהיו בעלי חוב כלפיו. התובעת לא ויתרה וטענה כי חלה התיישנות על גביית דמי הביטוח הלאומי, בעוד שהביטוח הלאומי טען כי, כאמור, חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי ביטוח.
לאחר דיונים ארוכים בתביעה זו פסק בית הדין שנישום דווקא יכול להסתמך על חוק ההתיישנות והחליט שהחוב לביטוח לאומי התיישן. לעניין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אין הבדל בין הביטוח הלאומי ובין רשות מנהלית אחרת, מאחר שמהות תשלום המס נועדה על מנת לסייע רשות המקבלת אותו לפעול לטובת האזרחים המחויבים בתשלומו. מסיבה זו, אין זה משנה אם הרשות היא רשות מקומית או המוסד לביטוח לאומי. הוסיף בית הדין וקבע שהמוסד לביטוח לאומי מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולה על שבע השנים הקבועות בחוק ההתיישנות, וזאת לאור הלכת בית המשפט העליון, שגם על הליך גבייה מנהלי כזה חלה עליו התיישנות.
הבעיה הבסיסית במצב הנדון, טען בית המשפט, היא מצב אבסורדי של חד צדדיות ביחסי המבוטח והביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי רואה את היחסים בינו לבין המבוטח כיחסים חוזיים וכך נוצר מצב של חוסר שוויון, המתבטא בכך שתביעה שתובע הוא את המבוטח אינה מתיישנת ואילו תביעה שהמבוטח תובע את הביטוח לאומי כן מתיישנת. ובכן, מעתה והלאה, דעו כי הנכם זכאים להגנת חוק ההתיישנות גם בכל הנוגע למוסד לביטוח לאומי.
לפסק הדין המלא: http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-10-09-1844-338.htm
