חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה, 1975, קובע כי אדם אשר נפגע כתוצאה מתאונת דרכים, זכאי לפיצוי. תאונת דרכים נחשבת לכל פגיעה אשר היה מעורב בה רכב ובתוך כך תאונה שאירעה בשל כניסה או יציאה מהרכב (גם אם הוא לא היה מונע), פגיעה שנוצרה בשל טיפול דרך ברכב, פגיעה בין שני רכבים ובין הולך רגל לרכב.
התביעה לפיצוי בגין תאונת הדרכים מופנית לחברת הביטוח ושאלת האחריות לנזק אינה עולה על הפרק. כלומר, ברגע שהאדם נפגע הוא יהיה זכאי לפיצוי, בין אם היה לו חלק בגרימת הנזק ובין אם לא. סייג לנקודה זו הוא מעשה שנעשה במכוון ואם יוכח שכך הדבר, הנפגע לא יהיה זכאי לפיצויים.
חברת הביטוח שאליה תופנה התביעה בכל האמור לנזק הגוף תהיה של הנהג או בעל הרכב שבו ישב הנוסע שנפגע או שממנו נפגע הולך הרגל.
בכל הנוגע לנזק לרכוש, דהיינו לרכב, לעתים יהיה זה חכם יותר לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב במקיף, ולתת לה לתבוע את החברה של הנהג הפוגע. את ההחלטה כיצד לפעול עדיף לבצע עם עו"ד תאונות דרכים.
כיצד נערכים לתביעת תאונות דרכים
הדבר הראשון שיש לדאוג לו לאחר תאונת הדרכים הוא הטיפול הרפואי. אם ישנה אפשרות לתעד את מקום התאונה, בלי לסכן את המצב הבריאותי, יש לעשות זאת. אם יש צורך בפינוי באמבולנס, אין להסס לעשות זאת ולקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר במהירות האפשרית.
במידת האפשר יש לדאוג לתיעוד משטרתי ולהזמין משטרה למקום וכל זאת בנוסף לתיעוד העצמי ואיסוף פרטים מהמעורבים בתאונה. כל המידע יכול לשמש בעתיד את תהליך התביעה. כאשר מדובר בתאונה עם נזק גוף אסור ממילא להזיז הרכבים לפני הגעת שוטר או בוחן משטרתי למקום.
טיפים לפני הגשת תביעה
אחת השאלות שעולות אצל נפגעי תאונות דרכים נוגעת לתהליך התביעה ומה יש לעשות כדי לקבל את הפיצויים הראויים. חשוב להבין כי על אף שחברת הביטוח מעוניינת במבוטחים רבים ככל האפשר, לאחר התאונה האינטרס שלה הוא לשלם את הפיצוי הנמוך ביותר (וכך לשמור על הרווחיות שלה).
האינטרס של הנפגע הוא לקבל את הפיצויים המגיעים לו. בכלל זה יכולים להיות פיצויים בגין כאב מפגיעה גופנית, אובדן ימי עבודה, טיפולים שנדרשו וגם תשלום בעבור הרכב הפגוע (תיקון או טוטאל לוסט). כדי להגדיל את ההצלחה בתביעה מומלץ לפעול על פי הטיפים הבאים:
1. איסוף פרטים בסיסיים
ככל שהדבר אפשרי יש לדאוג לאסוף את כל הפרטים הנוגעים לתאונה וסמוך לזמן שבו אירעה. בין היתר יש לרשום את פרטי הרכבים המעורבים בתאונה ופרטי הנהגים המעורבים, כולל צילום רישיון הנהיגה וצילום ביטוח חובה ומקיף של הרכב הנוסף המעורב. יש לציין את מיקום התאונה ואם יש עדים, לרשום את שמותיהם ופרטי הקשר שלהם.
2. ציון הנזקים ועדויות
מומלץ מאוד לצלם את הרכב וסביבתו לאחר התאונה. אם הדבר לא אפשרי ויש מי שיכול לבקש מהגרר לקבל תמונה של הרכב, כדאי לעשות זאת. לפני עזיבת בית החולים יש לבקש תיעוד של כל הבדיקות, תוצאותיהן וחומרים רפואיים. יש להמשיך לאסוף את המידע גם בבדיקות הבאות אשר יכולות להיות קשורות בתאונה, בכלל זה: ייעוץ רפואי, ייעוץ עם רופא מומחה וטיפולים אלטרנטיביים. יש לשמור מידע על כל טיפול ולהקפיד לאסוף קבלות תשלום בעבור ייעוץ וטיפול פרטי.
3. התייעצות עם עורך דין לפני מסירת פרטים לביטוח
אחד הדברים החשובים שלא כל נפגעי תאונות הדרכים מודעים אליהם הוא כמה חשוב להתייעץ עם עורך דין כבר בשלבים הראשונים שלאחר הפגיעה. לאחר התאונה יכולים לפנות אל הנפגע גורמים שונים בהם גם מטעם חברת הביטוח. פעמים רבות אותם גורמים ינסו למזער את הפיצויים בדרכים שונות ולכן מומלץ שלא לתקשר מולם באופן ישיר אלא לברר עם עורך הדין מה מומלץ לעשות. גם אם נדמה כי השאלות תמימות, חשוב שלא לשתף פעולה עם החוקרים ובוודאי שלא לחתום על מסמך ללא נוכחות עו"ד.
4. טיפולים רפואיים על פי הנדרש
יש לפנות לטיפול רפואי ככל שהדבר נדרש ולרשום כל טיפול בתיק הרפואי. כדאי לקבל את הטיפול הראשון בסמוך ככל האפשר לאחר התאונה (גם אם הנפגע מתפנה בעצמו מהאזור) ולהמשיך לבצע מעקבים ובמידת הצורך להתייעץ עם רופאים מומחים. הטיפול העצמי חשוב גם למצב הפיזי של הנפגע, גם לצורך התיעוד הרפואי וכן להגדלת סכום הפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע. ככל שייאסף תיעוד רב יותר, גם אם מדובר בתלונות הסובייקטיביות של הנפגע, כך עשוי הפיצוי להיות גדול יותר.
5. הגשת התביעה בזמן הנכון
ניתן להגיש תביעה לכל היותר עד שבע שנים לאחר תאונת דרכים. במקרה של תאונה שהיה מעורב בה קטין, ניתן להגיש את התביעה עד גיל 25. ישנה חשיבות לזמן הנכון: כאשר תביעה מוגשת מוקדם מדי היא עשויה שלא לכלול מרכיבים שהנזק לגביהם לא ידוע, לדוגמה במקרים של אובדן כושר עבודה לפני שאפשר להעריך את הנזק במלואו. מצד שני אין להמתין יתר על המידה עם התביעה, הן מחשש להתיישנות והן מחשש לכך שהנפגע לא יקבל את הפיצויים שהוא זקוק להם בזמן המתאים.
