לקבלת הפיצוי המגיע לכם התקשרו כבר עכשיו
חשבתם שיש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה?
ראיון נוקב בנושא עם עו"ד גיא כהן
תפקידו של עורך דין אובדן כושר עבודה הוא לייצג את הלקוחות מול חברות הביטוח ולהשיג להם פיצוי מרבי וזכויות מלאות תוך פרק זמן קצר.
כאשר אדם מאבד את יכולתו לעבוד באופן זמני, חלקי או מלא – חייו עלולים להתהפך מקצה לקצה. מעבר לקושי הפיזי או הנפשי, אובדן כושר עבודה מביא עימו גם פגיעה כלכלית משמעותית, ולעיתים אף מציב את האדם ומשפחתו במצב של חרדה בשל חוסר ביטחון כלכלי. כאן נכנס לתמונה עורך דין אובדן כושר עבודה, שמסייע במיצוי הזכויות, הגשת תביעות וקבלת הפיצוי שמגיע למבוטח על פי חוק, מקרנות הפנסיה הביטוחים, ביטוח לאומי, ועוד.
משרד עורכי דין גיא כהן ושות' מומחים בתביעות אובדן כושר עבודה ומובילים בהשגת פיצוי מרבי וקבלת זכויות מלאות ללקוחות.
בזכות הידע והניסיון רבי השנים שלנו בייצוג לקוחות מול חברות הביטוח, אנו מצליחים להשיג ללקוחותינו פיצוי משמעותי גם במצבים שבהם איש לא האמין שהדבר יתאפשר.
מכתבי התודה ולחיצות היד הנרגשות שאנו מקבלים מהם בסוף התהליך הן הדלק לפעילות שלנו.
אני מזמין אתכם לצפות בסרטון הקצר (פחות מ-2 דקות) כדי לקבל טיפים חשובים לתביעת אובדן כושר עבודה.
המסמכים החשובים ביותר הם הרפואיים המעידים על היעדר יכולת לבצע את העבודה אם בשל התאונה ואם בשל המחלה. חשוב לשים דגש על ההיבט התפקודי של הבעיה הרפואית ולא להסתפק במסמך רפואי יבש שהוא כולו כותרות.
בתום תקופת אובדן כושר עבודה מלא, שנמשך מעבר לשלושה חודשים, מומלץ לראות רופא תעסוקתי שיחליט האם ובאילו תנאים אתם יכולים לחזור לעבודה. לאחר מכן בקשו מהמעביד שימצא לכם מקום עבודה מתאים בארגון. אם יש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה עיסוקי אתם יכולי לדרוש לעבוד באותה עבודה שבה עבדתם עד לאירוע ולא להסכים לעבודה אחרת.
בקשו מהרופאים השונים אליהם תפנו התייחסות לתפקוד בעבודה. המלצות של הרופאים להפחית או להימנע מעבודה מאוד משמעותיות.
אל תסכימו לפגיעה בקידום ו/או בדרגות כתוצאה מנכות. החוק מדבר על כך כי על המעביד לבצע התאמות נדרשות במקום העבודה כך שתוכלו לבצע עבודתכם ובכדי שלא תיפגעו.
לעתים יבקש המעביד, בדרך כלל בארגונים גדולים, להוציא אתכם לפנסיה מוקדמת וזאת בשל הנכות. אל תסכימו לכך לפני שתיוועצו בעורך דין. כאשר מדובר בעובדי מדינה יש לבדוק מהי הפנסיה החודשית הצפויה בהתחשב למצבכם הרפואי. עובדי מדינה יקבלו את קצבת הפרישה שלהם לאחר קביעה של ועדה רפואית שתחליט באיזו מידה הם איבדו את כושר העבודה.
ברוב פוליסות הביטוח הנמכרות כיום ניתן לרכוש הרחבה שמשמעותה היא כי ניתן לקבל את שני סוגי התגמולים בו זמנית מבלי לקזז את האחד מן השני. בחלק מקרנות הפנסיה התקנון קובע כי תגמולי המוסד לביטוח לאומי מסוג נכות מהעבודה יקוזזו מתגמולי הביטוח.
אובדן כושר עבודה מוגדר כאי־יכולת לעבוד בעיסוק הספציפי שבו עבד המבוטח, או בעיסוק סביר אחר בהתאם להשכלתו, הכשרתו וניסיונו. ההגדרה יכולה להשתנות בהתאם לפוליסת הביטוח, ולשאלה האם הכיסוי הינו חלק מקרן הפנסיה או נרכש במסגרת פוליסת ביטוח. קיימים סוגים שונים של אובדן כושר עבודה: זמני, חלקי או מלא – ולכל אחד מהם יש השלכות משפטיות וכלכליות שונות.
ההגדרה המשפטית של אובדן כושר עבודה יכולה להשתנות בהתאם לפוליסה ולחוק. בפוליסות ביטוח ישנות, מדובר במצב שבו המבוטח איבד 75% מיכולתו לעבוד במקצועו או בכל עיסוק אחר התואם את השכלתו, ניסיונו והכשרתו. עם זאת, קיימות פוליסות המכירות גם באובדן כושר חלקי (החל מ 25%), וכן מקרים של אובדן כושר עבודה לעיסוק הספציפי של המבוטח ש12 החודשים שקדמו לתחילת אבדם הכושר.
במדינת ישראל מעוגנות זכויות העובדים לרבות זכותם לביטוח אבדן כושר עבודה, בחוקי מגן, בצווי הרחבה ובהסכמים קיבוציים. יחד עם זאת, במקרים רבים קיים פער ניכר בין הזכויות כפי שהן מופיעות בחוק או בחוזה העבודה לבין מימושן בפועל. כך יוצא שעובדים רבים שהמעסיק שלהם חייב על פי חוק לבטח אותם בביטוח אבדן כושר עבודה, לא בוטחו כלל בשל רשלנות של המעביד, רשלנות של סוכן הביטוח, וחוסר ידע ומודעות.
תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות, פגיעות ספורט, פגיעות בבית או במרחב הציבורי – כל אלו עלולות לגרום לפגיעות חמורות כמו שברים מורכבים, פגיעה בעמוד השדרה, פגיעות ראש או קטיעות. כאשר הפגיעה מובילה לאי-יכולת לעבוד, ניתן להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה.
דוגמה: נהג משאית שנפצע בתאונת דרכים ואיבד את היכולת לנהוג ברכב כבד עקב פגיעה בגב.
מחלות כמו סרטן, מחלות לב מתקדמות, מחלות ריאה כרוניות (COPD), מחלות כליה, טרשת נפוצה ומחלות מטבוליות קשות עלולות לשלול את היכולת לעבוד באופן מלא או חלקי. במקרים אלו, עורך דין אובדן כושר עבודה יוכל להוכיח כי המחלה מונעת מהמבוטח לעבוד גם אם אין פגיעה פיזית חיצונית.
דוגמה: מהנדס תוכנה שחלה בסרטן ונאלץ להפסיק לעבוד עקב טיפולים כימותרפיים קשים.
אובדן כושר עבודה אינו משפיע רק על היכולת הפיזית או הכלכלית של האדם – במקרים רבים כמו דיכאון קליני, חרדות קשות, PTSD (פוסט-טראומה) או הפרעות נפשיות אחרות הוא מלווה גם בהשלכות רגשיות ונפשיות משמעותיות. כאשר אדם מאבד בפתאומיות את יכולתו לעבוד, הוא עלול לחוות ירידה בתחושת הערך העצמי, אובדן שגרה, חוסר ודאות כלכלית ובידוד חברתי – כולם גורמים מוכרים להיווצרות או החמרת דיכאון.
מצב נפשי, עלול להעמיק את הבעיה: הוא יכול להקטין עוד יותר את המוטיבציה לחזור לעבודה, לפגוע בריכוז ובזיכרון, ולהשפיע על ההתנהלות מול גורמים כמו ביטוח לאומי או חברת הביטוח. לכן, בחלק מהמקרים, מצב נפשי כמו דיכאון עצמו עשוי להיחשב כסיבה מרכזית או משנית לקביעת אובדן כושר עבודה, במיוחד אם הוא מגובה בחוות דעת פסיכיאטרית ותיעוד רפואי מסודר.
דוגמה:
אדם שעבד שנים כמנהל פרויקטים בתחום הבנייה נפצע בתאונה ואיבד את היכולת לבצע עבודות שטח. לצד הפגיעה הפיזית, הוא פיתח דיכאון קליני שאובחן על ידי פסיכיאטר. מצב זה גרם לו קושי נוסף בתפקוד, כולל חוסר יכולת להתמקד, מה שהוביל לקביעה של אובדן כושר עבודה מלא.
טיפ חשוב – כאשר יש מרכיב נפשי כמו דיכאון, חשוב לכלול בתביעה מסמכים רפואיים עדכניים מחוות דעת פסיכיאטרית, כדי לוודא שהמצב הרגשי נלקח בחשבון בקביעת אחוזי הפגיעה והפיצוי.
לעיתים, פגיעה פיזית מלווה בפגיעה נפשית משמעותית שמחמירה את מצב התפקוד. שילוב זה מחזק את הטענה לאובדן כושר עבודה, במיוחד אם הוא מגובה בחוות דעת רפואיות ממספר תחומים.
דוגמה: עובד בניין שנפל מגובה, סובל משיתוק חלקי ברגל וגם מדיכאון חמור כתוצאה מהאירוע.
מחלות פרוגרסיביות כמו פרקינסון, ALS, אלצהיימר ומחלות שריר-עצב גורמות להידרדרות מתמשכת במצב הבריאותי, עד לכדי חוסר יכולת מוחלט לעבוד. גם אם בשלב הראשון המחלה אינה מונעת עבודה, ניתן להגיש תביעה כאשר המצב מחמיר.
דוגמה: מורה שחלתה בפרקינסון, ובשל רעידות קשות ואיטיות תנועתית לא יכולה להמשיך ללמד.
חיילים, שוטרים או אנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם ונקבעה להם נכות מוכרת, יכולים לעיתים לתבוע גם אובדן כושר עבודה מחברת הביטוח, בנוסף להטבות המגיעות להם ממשרד הביטחון., או מביטוח לאומי
דוגמה: לוחם שנפצע בפעילות מבצעית ואינו יכול להשתלב בשוק העבודה האזרחי.
פציעות או מחלות שאינן קבועות, אך גורמות לחוסר יכולת לעבוד במשך תקופה ארוכה (3 חודשים ומעלה), עשויות לזכות את המבוטח בקצבה זמנית עד להחלמה או שיקום.
דוגמה: עובד הייטק לאחר ניתוח מורכב בלב הזקוק לשיקום. אישה בשמירת הריון, ועוד ועוד.
סיבות לאובדן כושר עבודה | |
| מחלה | 40% |
| תאונה במקום העבודה | 30% |
| תאונה מחוץ לעבודה | 20% |
| אחר | 10% |
אובדן כושר עבודה זמני מתרחש כאשר אדם אינו יכול לעבוד לתקופה מוגבלת, אך יש צפי לשוב לעבודה בעתיד. במקרים אלו, הפיצוי ניתן בדרך כלל לתקופת הזמן שבה לא ניתן היה לעבוד, עד להחלמה או לשיפור במצב הרפואי. חשוב להבין כי גם במקרים זמניים – יש להגיש תביעה בצורה מסודרת ומגובה במסמכים, שכן חברות הביטוח עשויות לדרוש הוכחות חד־משמעיות לקיום המגבלה.
במקרה של אובדן כושר עבודה חלקי, המבוטח מסוגל לעבוד אך לא בהיקף המלא שהיה רגיל אליו – או לא באותו עיסוק. לדוגמה, עובד כפיים שנפגע בידיו יכול לעבור לעבודה משרדית, אך הכנסתו תרד משמעותית. כאן, הפיצוי יינתן על בסיס אחוזי הפגיעה בכושר העבודה, כאשר החישוב מבוצע בהתאם לפוליסה ולחוק.
כאשר אדם מאבד לחלוטין את יכולתו לעבוד בכל עיסוק סביר – מדובר באובדן כושר עבודה מלא. מקרים אלו מזכים בפיצוי חודשי קבוע (תגמולי ביטוח) עד לגיל פרישה, ולעיתים גם בפיצוי חד־פעמי נוסף. עורך דין המומחה בתחום ידע כיצד להוכיח את חומרת הפגיעה ואת חוסר היכולת לשוב לעבודה.
כאשר אדם מאבד את יכולתו לעבוד באופן מלא או חלקי עקב מחלה, תאונה או מצב רפואי אחר, ישנם מספר גורמים שמהם ניתן לבקש פיצוי או קצבה. הבחירה את מי לתבוע תלויה בנסיבות האישיות, בסוג הכיסוי הביטוחי ובגילו ו/או הכנסתו של המבוטח
כן, במקרים רבים ניתן להגיש תביעות למספר גורמים במקביל, שכן מדובר במקורות זכאות שונים שאינם בהכרח חופפים:
חישוב אובדן כושר עבודה הוא תהליך מורכב שמשלב בין בדיקות רפואיות, הערכות מקצועיות, וניתוח כלכלי של ההכנסות. המטרה היא להבין עד כמה הפגיעה או המחלה פוגעות ביכולת של האדם להמשיך לעסוק בעבודתו או בעבודות אחרות שמתאימות להשכלתו, ניסיונו ויכולותיו.
שלב 1 – קביעת מצב רפואי:
השלב הראשון מתבצע על ידי רופא מומחה, לרוב בתחום הפגיעה (אורתופד, נוירולוג, פסיכיאטר ועוד). הרופא קובע את דרגת הנכות הרפואית – למשל, אדם שנפגע בגבו בתאונת דרכים עשוי לקבל קביעה של 40% נכות רפואית בשל מגבלה בתנועה וכאבים כרוניים.
שלב 2 – הערכת הכושר התעסוקתי:
לא כל נכות רפואית מובילה בהכרח לאובדן כושר עבודה מלא. כאן נכנס לתמונה מומחה תעסוקתי, שבוחן האם המבוטח יכול להמשיך בעבודתו הקודמת או לעסוק במקצוע חלופי. לדוגמה: נהג משאית שנפגע בידו הדומיננטית ואינו יכול עוד לנהוג, אך כן מסוגל לעבוד בעבודת משרד – ייחשב כבעל אובדן כושר עבודה עיסוקי בלבד, או לכל עיסוק אחר בהתאם להכשרתו נסיונו והשכלתו.
שלב 3 – חישוב ההפסד הכלכלי:
לאחר שקובעים את שיעור אובדן הכושר (למשל 100%, 75%, 65%, 50% או פחות), מחשבים את הפגיעה הכלכלית. זה נעשה באמצעות השוואה בין ההכנסה לפני הפגיעה לבין ההכנסה בפועל לאחריה.
שלב 4 – התאמת גובה הפיצוי למסלול הביטוחי:
ביטוח פרטי, ביטוח לאומי או קרן הפנסיה – לכל אחד מהם שיטת חישוב שונה:
דוגמה :
נניח שעובד היי־טק בן 45 נפגע בברכו בתאונת אופניים. הרופא קובע לו 30% נכות רפואית, אך המומחה התעסוקתי קובע שהוא אינו מסוגל לשבת שעות ארוכות מול מחשב ולכן יכול לעבוד רק חצי משרה. לפני הפגיעה השתכר 20,000 ₪ בחודש, וכעת משתכר 10,000 ₪ בלבד. במקרה כזה, הפגיעה הכלכלית היא 50%, והוא עשוי להיות זכאי לפיצוי חודשי בהתאם לתנאי הביטוח שלו – בין אם מביטוח פרטי, מקרן הפנסיה ובמקביל גם מביטוח לאומי.ב
זה תלוי בסוג הכיסוי הביטוחי, בפוליסה ובחוק שדרכו מקבלים את הפיצוי.
בגדול, יש שלושה מסלולים עיקריים:
1. ביטוח פרטי לאובדן כושר עבודה
2. ביטוח לאומי – נכות מעבודה / כללית
3. פיצוי חד־פעמי
דוגמה:
אם אדם בן 40 נפגע בצורה שמונעת ממנו לעבוד, בביטוח פרטי הוא יקבל פיצוי חודשי עד גיל 65 (כלומר במשך 25 שנה). בביטוח לאומי, אם הנכות היא לצמיתות, הוא יכול תאורטית להמשיך לקבל קצבה עד לפנסיה אבל הסכום בדרך כלל נמוך יותר מהפיצוי הביטוחי.
מגבלות זמן והתיישנות
פיצויים או קצבאות בגין אובדן כושר עבודה חייבים במס הכנסה.
במקרה של תשלום בפוליסות תאונות אישיות בסכום שבועי קבוע, אין מדובר ב"חלף הכנסה" ואין לנכות מס.
במקרה של פיצוי חד־פעמי (למשל בתביעת ביטוח או פסק דין נזיקין), חלק מהסכום עשוי להיות פטור ממס, בעיקר אם הוא נועד לפצות על פגיעה בפוטנציאל כושר עבודה עתידי או כאב וסבל, אך החלק שמיועד לכיסוי אובדן הכנסה בפועל (לתקופת עבר) חייב במס.
טיפ חשוב – במקרים רבים ניתן לבצע תיאום מס או לבקש פטור חלקי, במיוחד אם יש הכנסות נוספות או נכות רפואית גבוהה (90% ומעלה לפי תקנות מס הכנסה). פנייה לרואה חשבון או יועץ מס שמתמחה בתחום יכולה לחסוך אלפי שקלים בכל שנה.
ימי מחלה ואובדן כושר עבודה הם שני מנגנונים שונים לחלוטין, אך לעיתים הם חופפים בתקופה הראשונית של הפגיעה. ימי מחלה הם זכות שניתנת לעובד על פי חוק, המאפשרת לו להיעדר מהעבודה ולקבל שכר מהמעסיק בתקופת מחלה או פגיעה זמנית, בהתאם למספר ימי המחלה שצבר. החישוב מתבצע בדרך כלל לפי ותק העובד, כאשר עבור כל חודש עבודה נצברים 1.5 ימי מחלה, עד למקסימום הקבוע בחוק או בהסכם קיבוצי.
לעומת זאת, אובדן כושר עבודה מתייחס למצב שבו העובד אינו מסוגל לעבוד לאורך תקופה ממושכת עקב פגיעה, מחלה או מצב רפואי, למעלה משלושה חודשים רצופים.
פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה כוללות "תקופת המתנה" (לרוב 90 יום) שבהן לא משולם פיצוי. בתקופה זו העובד יכול להשתמש בימי המחלה שצבר כדי להמשיך לקבל שכר. רק לאחר סיום תקופת ההמתנה, הפיצוי מהביטוח מתחיל להיות משולם. לעיתים משולם גם עבור תקופת העבר.
דוגמה:
עובד שנפצע בתאונה ואינו יכול לעבוד במשך חצי שנה – בשלושת החודשים הראשונים הוא ינצל את ימי המחלה שצבר ויקבל שכר מהמעסיק. לאחר מכן, אם יש לו ביטוח אובדן כושר עבודה, הוא יקבל קצבה חודשית מהביטוח עד שיוכל לחזור לעבודה או עד לסיום תקופת הכיסוי.
טיפ חשוב – כדאי לתכנן מראש את השילוב בין ימי המחלה לבין זכויות הביטוח, כדי להבטיח רצף הכנסה ולמנוע "חורים" בין התקופות.
"עיסוק סביר" הוא מונח משפטי המאפשר לחברת הביטוח לטעון כי למרות שהמבוטח אינו יכול לעבוד בעבודתו המקורית – הוא יכול לעסוק בעבודה אחרת שמתאימה להשכלתו, הכשרתו, וניסיונו. הגדרה זו עלולה להביא לדחיית התביעה, ולכן חשוב שעורך הדין יידע כיצד להוכיח שאין אפשרות לעסוק בעבודה אחרת באופן ריאלי.
כדי להגיש תביעה בצורה נכונה יש לאסוף: תיק רפואי מלא, תיעוד טיפולים משלמים ותרופות, חוות דעת, אישורי מעסיק, תלושי שכר, דו"חות מס ועוד. עורך דין ידאג שכל המסמכים מוגשים בצורה הנכונה, כדי למנוע דחיות ועיכובים.
עורך דין מומחה בתביעות אובדן כושר עבודה מכיר לעומק את המערכת הביטוחית, את החוק, את התקנונים ואת הפסיקה הרלוונטית. הוא יודע כיצד להציג את המקרה בצורה שתמקסם את סיכויי ההצלחה, כיצד להתמודד עם דחיות מצד חברות הביטוח, ואיך לנהל משא ומתן לקבלת הפיצוי המרבי. ללא ליווי משפטי מקצועי, רבים מהמבוטחים מקבלים פיצוי נמוך משמעותית ממה שמגיע להם – או נדחים לחלוטין.
תביעת אובדן כושר עבודה היא לא עוד תיק משפטי – זו לרוב נקודת מפנה בחיים. ברגע שבו אדם מאבד את יכולתו לעבוד ולהתפרנס, נדרש לו גב מקצועי כדי לשמור על רמת החיים והביטחון הכלכלי. כאן נכנס לתמונה עורך הדין – האדם שיילחם בשבילכם מול חברות הביטוח, קרנות הפנסיה ולעיתים גם מול הביטוח הלאומי.
אבל איך בוחרים עורך דין מתאים שיבטיח שתקבלו את הזכויות המלאות שלכם? הנה הקריטריונים החשובים ביותר:
לא כל עורך דין לנזיקין או ביטוח הוא בהכרח מומחה לאובדן כושר עבודה. מדובר בתחום ייחודי, המשלב הבנה מעמיקה בפוליסות ביטוח, חוקים, תקנונים, הנחיות של המפקח על הביטוח, והכרה מעשית של המערכת.
חפשו עורך דין שעיקר עיסוקו הוא בתביעות מסוג זה – כזה שמכיר את הטקטיקות של חברות הביטוח ואת הדרך להוכיח זכאות בצורה משכנעת.
כשמדובר בפרנסה וביטחון כלכלי, אין מקום לניסיונות. בקשו לראות דוגמאות לתיקים שטופלו בהצלחה – בין אם מדובר בפסקי דין משמעותיים, הסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט או מכתבי המלצה מלקוחות קודמים.
ניסיון מעשי במאות מקרים דומים יגדיל משמעותית את הסיכוי להצלחה.
הבסיס לתביעת אובדן כושר עבודה הוא רפואי – חוות דעת, בדיקות, מסמכים – אבל ההכרעה היא משפטית. עורך דין טוב יודע לחבר בין השניים:
עורך דין מקצועי יסביר לכם כבר בפגישה הראשונה:
היחסים ביניכם לבין עורך הדין צריכים להיות מבוססים על אמון. שימו לב:
לעיתים בתביעות מורכבות נדרש צוות שלם – מזכירות, עוזרי משפט, מומחים רפואיים, ואנשי מקצוע נוספים. משרד מבוסס עם ניסיון בתביעות אובדן כושר עבודה ידע להפעיל את כל המשאבים האלו לטובתכם.
בתביעות אובדן כושר עבודה, שכר הטרחה של עורך הדין נגזר בדרך כלל מהצלחת התביעה ומהיקף הפיצוי שיתקבל בפועל. במרבית המקרים, עורך הדין עובד בשיטת אחוזים מהסכום שנפסק או הוסכם. במקרים שבהם מדובר בביטוח לאומי, יש הגבלה חוקית לשכר הטרחה (למשל, אחוזים מוגדרים או סכום מקסימלי בהתאם לתקנות).
חשוב להבין כי שכר הטרחה משולם רק במקרה של הצלחה – כלומר, אם התביעה נדחתה ולא התקבל פיצוי, ברוב ההסכמים הלקוח לא משלם לעורך הדין שכר טרחה (אך לעיתים יישא בהוצאות כמו חוות דעת רפואיות או אגרות).
בחירת עורך דין אובדן כושר עבודה היא החלטה קריטית, שיכולה להכריע אם תקבלו את הפיצוי המגיע לכם – ובאיזה היקף. השקיעו זמן בבדיקת ניסיון, המלצות, תחום התמחות ותחושת הבטן שלכם.
רבים המקרים שבהם נתקלתי בעובד שחלה או נפצע, לעתים תוך כדי שירות המעביד, וזה האחרון מיהר להיפטר ממנו ככלי שאין בו חפץ עוד. כל זאת בשעתו הקשה ולאחר שנים של עבודה והשקעה מסורה.
במסגרת עיסוקי כעורך דין תביעות אובדן כושר עבודה, בעיקר בנושא דיני הפיטורים, רשמתי לזכותי שני תקדימים רבי חשיבות: במקרה הראשון הוחזר לעבודה עובד חברת החשמל שפוטר שלא כדין (לפסק הדין המלא), ובמקרה השני הצלחנו, במסגרת הגשת עתירה לבית הדין הגבוה לצדק, לחייב את המדינה להעניק קידום בדרגה לעובד שקופח שנים בשל אובדן כושר עבודה חלקי (לפסק הדין המלא).
נושא חשוב נוסף המטופל על ידינו הוא עובדים מוגבלים. המחוקק הישראלי עשה יפה בחוקקו את חוק שוויון ההזדמנויות עבודה לאנשים עם מוגבלויות, אולם הבעיה העיקרית של החוק היא שרבים אינם יודעים על קיומו. חוק זה בא למנוע השלכת עובדים חולים ו/או נכים ממקום עבודתם. בחלק מהמקרים יביא השימוש בחוק, תוך הגשת תביעה משפטית, לפיצויים שיעמידו את העובד במקום טוב יותר להתחיל את חייו החדשים.
אחד התחומים בהם למשרדנו ניסיון רב שנים והצלחות הוא תחום תביעות ביטוח אובדן כושר עבודה כנגד חברות ביטוח. לאורך השנים, הצלחנו להשיג פיצוי מירבי וזכויות מקסימליות למבוטחים.
במקרים רבים נדחים המבוטחים לאחר תקופה שבה משלמת חברת הביטוח את תחליף המשכורת למבוטח שנפצע או חלה ואינו מסוגל לעבוד וזאת בעקבות המלצה של 'רופא הבית', עובד חברת הביטוח, שכל תפקידו הוא לאתר את המקרים שבהם אין הצדקה להמשך תשלום תביעת אובדן כושר עבודה.
ברוב המוחלט של המקרים מבוטחים אלו מצוידים במסמכים רפואיים הקובעים כי אינם מסוגלים לכל עבודה בתחום עיסוקם, לרבות אישורי מחלה ו/או אישור מרופא תעסוקתי.
ההיגיון אומר כי מקום בו הרופא המטפל אומר לך "אל תעבוד ושב בבית", תכבד חברת הביטוח את ההנחיה הרפואית החד-משמעית ותשלם לך את תחליף אבדן המשכורת בגין אבדן כושר עבודה.
בכל המקרים בהם טיפלנו החליט 'רופא הבית', פעמים רבות רק על סמך חומר רפואי, כי למרות ההנחיה מהרופא המטפל, המבוטח מסוגל לעבוד ולכן חברת הביטוח לא מאשרת את הפיצוי בתקופה הכי נואשת בחיי המבוטח.
במקרים אחרים דוחה חברת הביטוח את תביעת אבדן כושר העבודה בשלב מתקדם יותר, אז היא טוענת כי על המבוטח החולה/הפצוע לשנות את עיסוקו בהתאם למוגבלותו. כך שולחות חברות הביטוח אנשים שהגיעו אחרי שנות עבודה רבות למעמד בכיר בתחום עבודתם להתחיל מחדש בתור זבנים/שומרים ועוד.
בכל המקרים הנ"ל אחרים הצליח משרדנו להשיג פיצוי משמעותי נוסף שיאפשר למבוטח להמשיך לחיות ברווחה כלכלית ולשקם את עצמו ואת התלויים בו.
בזכות הניסיון וההיכרות רבות השנים שלנו עם חברות הביטוח הסתיימו התביעות בקבלת פיצוי שנתן למבוטח אויר לנשימה לעתיד לבוא. במקרים אלו חברת הביטוח מסכימה לקנות את הסיכון שמא תידרש לשלם פיצוי אבדן כושר עבודה למשך שנים רבות לעתיד ולמעשה מסלקת את הפוליסה הן לטובתה והן לטובת המבוטח בתשלום גדול וחד פעמי מראש. בדרך זו נפטרים המבוטחים מעינה הבוחנת של חברת הביטוח ומהטרדות בלתי נסבלות של חוקרים פרטיים ומסוגלים לפתוח דף חדש בחייהם בנקודת פתיחה נוחה.
ככל שיקדים המבוטח להתייעץ עם עורך דין אובדן כושר עבודה מומחה בתחום כך יעשה פחות טעויות שיבטיחו לו פיצוי גדול יותר.
