אחד המקרים שבהם אנו נתקלים שוב ושוב בשנה האחרונה, הוא של אובדן כושר עבודה עקב מצב נפשי.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא לחץ. מרוץ החיים שוחק אותנו, ואנו מוצאים את עצמנו מתוחים ומוטרדים, לרוב בשל עבודה. מגוון של גורמים תורמים לכך: זה מתחיל בשוק עבודה שיש בו יותר ביקוש מאשר היצע, ממשיך בסביבת עבודה לוחצת, ומסתיים בשעות ארוכות בהן אנו נעדרים מהבית ועדיין מתקשים 'לגמור את החודש'.
במשרדנו אנו פוגשים בלא מעט מקרים של התפרצות מחלות נפש אשר הרפואה ידעה להגדיר (לא בלי ויכוחים בין הרופאים), כמו הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, OCD ועוד. במקרים רבים המחלה מאובחנת כדיכאון, מצב בו החולה מכונה אפאטי ולא מסוגל לתפקד. בכל אותם מקרים בהם לא ניתן היה להצביע על דפוס פעולה מובהק, קל מאוד להאשים את החולה בהתחזות וברצון להשיג רווח משני, וזה אכן מה שעושים הרופאים העובדים עבור חברות הביטוח. גם מקרים של ניסיונות התאבדות לא מרפים את ידיהם מלקבוע כי המבוטח האובדני יכול וצריך לחזור לעבודה.
סוגיה שבתי המשפט בארץ עוד לא נתנו עליה את הדעת בתביעות אובדן כושר עבודה לפי פוליסה היא מהות המוצר שאנו קונים מחברת הביטוח. האם הביטוח ישלם לנו רק אם קלינית אנו לא מסוגלים לבצע פעולות פיזיות הכרחיות לעבודה, או שמא על המבטחת להעביר את התשלומים הנחוצים בכל פעם שהמבוטח זקוק למנוחה, שיקום וטיפול, עד להבראה מלאה.
לצערנו, למרות שבהגדרת מקרה הביטוח בפוליסות אובדן כושר עבודה מסוימות נכתב במפורש, כי מקרה בו העבודה עשויה לעכב את ריפוי החולה יענה להגדרת אבדן כושר עבודה בפוליסה, המציאות רחוקה מהכתוב.
כיום חברות הביטוח נוגשות במבוטחים ולמעשה כופות עליהם לחזור לעבודה כמה שיותר מהר, באופן שמפריע לשיקומם. בעיה זו חריפה פי כמה כאשר אובדן כושר העבודה נובע ממצב נפשי לקוי.
במקרים כאלו ההתמודדות עם מבטחת, שבמקום להגן על המבוטח ולאפשר לו את השקט הרצוי על מנת להשתקם, רודה בו ומטרטרת אותו, עלולה לגרום לסימפטומים של המחלה להחמיר.
במסגרת הסיוע שצוות משרדנו מעניק ללקוחות שנאלצים לתבוע את חברת הביטוח בשל אובדן כושר עבודה, אנו מנסים להשיב להם את תחושת השקט והביטחון, ובמקביל, למקסם את הפיצוי המגיע להם. למרות שגם במקרה הטוב ביותר, לא באמת ניתן להחזיר אותם למצבם כפי שהיה טרם התאונה או המחלה שגרמו לחייהם להשתנות, לפיצוי הכספי ערך לא מבוטל בהפחתת הלחצים ובהבטחת העתיד.
המצב ישוב לתיקונו ביום בו כל בתי המשפט יאמצו את המלצות הרופאים המטפלים על מנוחה, כהוכחה להגדרתו של מקרה הביטוח כאובדן כושר עבודה. כל הצדדים ירוויחו מכך. המבוטחים יזכו בשקט שלו הם כה זקוקים על מנת להבריא, החברה תיהנה מאדם שהשתקם וחזר להיות יצרני, וחברת הביטוח תרוויח שוב את המבוטח שלה, שיפסיק להיות נתמך ויחזור לשלם פרמיות.