אז כולנו יודעים שמגיע לנו פיצוי מהעירייה אם נפלנו בשל בור במדרכה, וברור לנו שחברת הביטוח צריכה לפצות אותנו אם נפגענו מרכב. אולם, לאחרונה קבע בית המשפט כי גם אם מדריך הטיולים טעה בבחירת המסלול המתאים יש לנו זכות לפיצוי מחברת הביטוח המכסה אותו בביטוח אחריות.
חבורה של חובבי לכת בגילאי 40 עד 60 שביקשה להנעים את סוף השבוע ארגנה טיול בדרום הארץ באחד מימי השישי. מכיוון שמדובר בשומרי שבת ידוע היה גם למדריך שבו בחרו חברי הקבוצה, כי אורך הטיול יצטרך לעמוד במגבלות הזמן המוכתבות מראש. בתחילה היה הטיול נעים ורמת הקושי סבירה עד אשר בשלב כלשהו שינה המדריך את המסלול כדי שזה יהיה "מעניין יותר", לדבריו. או אז, טענו המטיילים, נעשה תוואי השטח קשה יותר והם נאלצו להתמודד עם ירידה תלולה ורצופת אבנים עד כדי כך שנדרשו לעתים לעשות זאת בישיבה תוך החלקה על עכוזם. בנקודה מסוימת חש אחד החברים ברע והתובעת ניגשה אליו כדי לסייע לו. בדרכה חזרה למסלול מעדה על אבנים, נפלה ושברה את פרק כף ידה. אחת המטיילות, רופאה במקצועה, קיבעה זמנית את היד והתובעת הועברה להמשך טיפול בבית החולים "סורוקה" שבבאר שבע. כך, לצערה, הסתיים הטיול עבורה. בחודשים שלאחר מכן היא נזקקה לגיבוס, ניתוח ושיקום ביד הפצועה, ואף פוטרה מעבודתה בשל העובדה שנאלצה להישאר בבית תקופה לא מבוטלת.
בתביעת נזיקין שהגישה כנגד מדריך הקבוצה וחברת הביטוח שביטחה אותו, טענה התובעת כי השינוי הפתאומי שערך המדריך בדרך העלה באופן דרמטי את רמת הקושי של המסלול באופן שלא התאים לגילם וליכולותיהן הפיזיות של חבריה, והוביל לנפילתה ולפגיעה בידה. לאחר גביית עדויות מן העדים לתאונה ותהייה האם יש להטיל אחריות על מארגן הטיול /ואו על חברת הביטוח, פסק בית המשפט כי עצם בחירת המסלול, הכולל ירידה תלולה, הוא אכן מעשה רשלני בהתייחס לאפיון המטיילים, ונפילת התובעת היא פועל יוצא של רשלנות זו. יחד עם זאת, נקבע כי יש לייחס לתובעת אשם תורם, משום שלא הייתה זהירה מספיק ולא התאימה את הליכתה לשטח אליו נקלעה.
טיול נעים, מהנה ובטוח לכולנו, בחורף ובקיץ גם יחד.
