החברה שבניהול ענבל אור מצויה בכותרות זה שבועות ארוכים ולאחרונה מינה לה בית המשפט מפרק, אולם המעניין הוא שבזמן שרבים מלקוחותיה טוענים שנפגעו מדרכי התנהלותה, נשמעה גברת אור באמצעי התקשורת כמי שמטילה אחריות למעשים הרשלניים על נושאי משרה אחרים בחברה שאותה ניהלה.
דבריה אינם נטולי ביסוס, כמובן. בחברות מסדר גודל מסוים מקובל לבטח את אחריות נושאי המשרה כלפי החברה, והמקרה הקלאסי עליו מוכנות חברות הביטוח בארץ ובעולם לשים תג מחיר הוא בו המנהל מתרשל. אמנם לא כל טעות מקורה ברשלנות, אבל כאשר ניתן לקבוע כי מנהל בחברה דומה לא היה עושה טעות מסוימת, המקרה מוגדר כרשלנות שמבוטחת בכיסוי ביטוחי.
החברה, המהווה אישיות משפטית בפני עצמה, רוצה לבטח עצמה מפני טעויות של בעלי תפקידים מהותיים כגון חשב, מנהל כספים ואחרים. לכן היא משלמת פרמיה שמתמחרת סיכונים של טעויות שקורות בתום לב וחשוב לדעת לדרוש מזאת מהמבטחים.
חברות הביטוח שמוכרות כיסוי ביטוחי שכזה בארץ מבטחות עצמן בביטוחי משנה בחו"ל בעזרת מבטחים זרים, אך גם אם מדובר במבטח זר שהנפיק פוליסת אחריות נושאי משרה, או בשמה המקובל בלעז "D&O Insurance", ניתן להגיש תביעה בארץ באמצעות נציג המבטח או בבית המשפט בישראל.
כל מי שנפגע מהחברה, רואה עצמו כבעל חוב או נושה שלה, ובראש ובראשונה מפרק החברה זכאי להגיש תביעת ביטוח שכזו. לאחר טיפול במקרים רבים בתחום אני יודע שלא פשוט להיות נתון בסיטואציה כזו, אך דווקא מסיבה זו ובשל ניסיוני המקיף אשמח לסייע בתביעות אחריות נושאי משרה כדלהלן.
