בשנת 2013 נפגע בחור צעיר בגבו בתאונת עבודה קשה במהלך עבודתו כאיש תחזוקה במרינה. לאחר הפגיעה עזרה לו סוכנת הביטוח להגיש תביעה והוכרה תביעתו לאובדן כושר עבודה על ידי חברת הביטוח, ואושרו לו תגמולים חודשיים לתקופה מוגבלת: 100% כיסוי עד יולי 2013, ו-50% עד ינואר 2014. תוצאה זו לא טופלה על ידו בזמן ולא בכלל אלא לאחר שנים לא מעטות כפי שנספר בהמשך.
תקופה קשה עברה עליו לאחר תאונת העבודה הזו, ובה הזניח את מצבו הרפואי, הפיזי והנפשי, עד כדי כך שאיבד את ביתו והפך לדר רחוב, הומלס. נסיבות חייו המשתנות הביאו לכך שלא ידע את מלוא זכויותיו ולא פנה לתביעת המשך תשלומים.
חלפו השנים ובשנת 2024 הסתבר לבחור החביב שניסים אכן קורים, כך מסתבר, כי מפה לאוזן שמע על המקרים שאנו מטפלים בהם ופנה למשרדנו. לאחר שמומחה לרפואה תעסוקתית מטעמנו קבע כי התובע אכן אינו כשיר לעבודה בשיעור של למעלה מ 75% ולצמיתות החל ממועד התאונה, ואינו יכול לעסוק גם בעיסוק סביר אחר, פנינו לחברת הביטוח בבקשה להחזיר לו את הכיסוי הביטוחי ולזמנו לבדיקה רפואית נוספת, אולם זו השיבה כי הכיסוי בוטל ביוני 2022 עקב אי-תשלום פרמיות וחוב שהצטבר.
אנו לא הסתפקנו במענה היבש הזה, ובשלב זה עתרנו לבית המשפט בטענה שהביטול נעשה שלא כדין משתי סיבות מרכזיות:
- איפה ההתראה? – מהרגע שלצערו איבד אדם את ביתו, הרי אין לו כתובת קבועה ומען לקבלת מכתבים וגם התובע במקרה זה, בהיותו דר רחוב, מעולם לא קיבל בפועל את מכתבי ההתראה על החוב או על הביטול הצפוי. ואכן בפסיקות קודמות כבר נקבע שחברת ביטוח חייבת לוודא באופן אקטיבי שהמבוטח אכן קיבל את ההודעה, ולא להסתפק באסטרטגיית "שגר ושכח".
- פטור מפרמיה – מרגע שהתובע היה זכאי לתגמולי ביטוח בשל אי-כושר עבודה (כפי שאושר חלקית בעבר), הוא היה זכאי גם לשחרור מתשלום הפרמיות. במצב כזה, לא היה קיים כל חוב, ולכן גם ביטול הפוליסה בשל כך אמור להתבטל.
והתוצאה? לשמחתנו, ובעיקר לשמחת התובע, בעקבות התביעה הסכימה חברת הביטוח לשלם לו את התגמולים המגיעים לו באופן חלקי, מתחילת שנת 2022 ועד היום, להשיב את הכיסוי הביטוחי שלו למצב פעיל כפי שהיה לפני הביטול, ולהכיר בזכאותו לתשלומים עתידיים. אי אפשר לנבא אם התוצאה הזו תשנה את חייו, אבל היא בטוח גרמה לו להאמין שוב באפשרות לשיקום ולצדק.