אנשים שחוו תאונת דרכים נאלצים להתמודד עם לא מעט קשיים ומחסומים בירוקרטיים. זאת לצד התמודדות פיזית לא פשוטה ופניה לגופים מסוימים כמו ביטוח לאומי, במקרה שהתאונה גרמה לפגיעה גופנית.
בעוד שנזקי גוף מזכים את הנפגע בפיצויים מחברת הביטוח ללא קשר למידת אחריותו בגרימת התאונה, הרי שבמקרים של נזקי רכוש בתאונת דרכים, חברת הביטוח של הנהג הנתבע עשויה לטעון לאשם תורם מצד הנהג הנפגע ולסרב לשלם לו את מלוא הסכום הנדרש.
מצב זה עלול להוביל להתנהלות ארוכה ומתישה מול חברת הביטוח ומצריך מעורבות של עורך דין מומחה לתאונות דרכים ולתביעות בגין נזקי רכוש, אשר יסתור את טענות החברה המבטחת ויסייע לתובע להשיג פיצוי מקסימלי.
מהו אשם תורם? ועל סמך מה ניתן לקבוע זאת בתביעות רכוש בתאונות דרכים?
כשמדובר בתביעות נזיקין, לעתים הנתבע עשוי לטעון כי גם לנפגע יש חלק בגרימת הנזק שנגרם, בשל התנהגות רשלנית ולא זהירה ולכן יש להפחית אחוז מסוים מדמי הפיצוי שייפסקו לטובתו.
טענה זו המכונה טענת האשם התורם, מתבססת על סעיף 68 לפקודת הנזיקין ותקפה במקרים שונים של תביעות נזיקין כמו תאונות עבודה, רשלנות רפואית ונזקי רכוש לרבות בתאונות דרכים.
כאשר חברת הביטוח טוענת לאשם תורם מצד התובע במקרים של נזקי רכוש, עליה להוכיח זאת באמצעות הצגת ראיות מוצקות, תיעודים מהשטח וסיוע מצד שמאי רכב מטעמה.
באם העניין מגיע לערכאה משפטית, ביהמ"ש עשוי לבחון את מידת הזהירות בה נקט התובע בעת האירוע ולבדוק האם אכן קיים קשר סיבתי בין התנהלותו בזמן התאונה לנזק שנגרם בפועל. במידה שיקבע כי התובע אכן תרם להתרחשות הנזק, סכום הפיצוי המגיע לו יופחת בהתאם לאחוז האשם התורם שנקבע לו.
איך חברות הביטוח משתמשות בטענת האשם התורם על מנת להפחית את תשלום הפיצויים לצד הנפגע? ובאילו מצבים הן עשויות להשתמש בטענה זו?
במקרים של נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים, הפיצוי לתובע ניתן על ידי חברת הביטוח שביטחה את רכבו של הנהג הפוגע בביטוח צד ג', או על ידי הפעלת הביטוח המקיף של התובע.
אם בחרתם בקבלת פיצוי מהביטוח המקיף, נרי שאין כל שאלה של אשם תורם ותקבלו פיצוי של 100% מהנזק שלכם (לאחר תשלום השתתפות עצמית)
לעומת זאת, כאמור לעיל אם בחרתם בהגשת תביעה נגד צד שלישי והביטוח שלו, הדרך לקבלת הפיצוי עלולה להיות כרוכה בקשיים רבים מצד חברת הביטוח. כאמור, רבות מהן נוהגות להשתמש בטענת האשם התורם ולקזז מהסכום המגיע לתובע אחוזים מסוימים.
חברת הביטוח עשויה לטעון לאשם תורם מצד הנפגע, בין אם בשל, נהיגה במהירות גבוהה, אי בלימה בזמן, או אי שמירת מרחק. כך לדוגמא, חברת הביטוח יכולה לטעון כי תאונה שהתרחשה בתנאי גשם הייתה יכולה להימנע או להסתיים בצורה אחרת, לו הנהג הנפגע היה מקפיד על נסיעה איטית וזהירה יותר.
בנקודה זו חשוב להדגיש כי חברת הביטוח מתנה את קבלת הפיצוי המוצע על ידה בחתימת הנפגע על מסמך כתב קבלה וסילוק טענות. מסמך זה מהווה תמרור אזהרה גדול, מאחר שהסכמה לכך תמנע מהתובע לערער על ההחלטה או לדרוש בעתיד פיצוי נוסף, בין אם לצורך קבלת רכב חלופי, או בשל ירידה בערכו. מנגד, עבור חברות הביטוח מדובר בפתרון מהיר וחסכוני, המאפשר להן לסיים עם ההליך במהרה ולהימנע מתשלום מלא לתובע.
איך עורך דין לתביעות של תאונות דרכים עשוי לסייע לתובע לקבל פיצוי מקסימלי?
עורך דין לתביעות חברת הביטוח, נוקט לרוב במספר צעדים הכרחיים על מנת לנטרל את טענות חברת הביטוח ולהוכיח היעדר קשר סיבתי בין התנהלות הנפגע בזמן התאונה לנזקי הרכוש שנגרמו לו.
- תיעוד הזירה ואיסוף ראיות ועדויות רלוונטיות- בשלב הראשון עורך הדין יאסוף כמה שיותר ראיות מזירת התאונה כמו תיעוד ממצלמות אבטחה וממצלמות רכב ועדויות מטעם עדי ראייה שהיו נוכחים במקום. כמו כן, כבר לאחר הפגיעה חשוב כי הנפגע עצמו או מי מטעמו יצלמו את זירת ההתרחשות ויתעדו את הנזק שנגרם לרכב. נתונים אלו משמעותיים לצורך גיבוש תמונת מצב מלאה וביסוס ראיות חותכות כנגד הנהג הפוגע.
- חוות דעת מצד שמאי רכב ניטרלי- על מנת לגבש חוות דעת אובייקטיבית, עורך דין מומחה יפנה את הנפגע לשמאי רכב חיצוני אשר יבחן את הזירה ואת הנזק שנגרם לרכב ויספק חוות דעת ניטרלית ומדויקת הכוללת בין השאר הערכה משוערת לגבי ירידת הערך של הרכב ועלות התיקון שלו.
- ניסוח דרישת תשלום מפורטת- לאחר איסוף כלל המסמכים ובחינה של כל הממצאים הרלוונטיים, עורך הדין ישלח לחברת הביטוח דרישת תשלום המפרטת את כל רכיבי הפיצוי המגיעים לתובע, לרבות עלויות תיקון הרכב, ירידת הערך שלו ושימוש ברכב חלופי בעת הצורך.
- ניהול מו"מ וייצוג בביהמ"ש- תביעת הביטוח מספקת לעורך הדין הזדמנות להציג את ההתרחשות באופן אובייקטיבי, תוך שימוש בנתונים עובדתיים שנאספו מהשטח במטרה להפריך את הטענה לאשם תורם מצד התובע. עם זאת, פעמים רבות חברת הביטוח לא נענית לדרישת התשלום באופן מידי, כך שלא פעם עורך הדין נאלץ לנהל מו"מ עיקש מולה. כמו כן, כאשר היא מסרבת להגדיל את סכום הפיצוי, הרי שניתן להגיש נגדה תביעה בביהמ"ש.