האם כשאתם מקבלים מכתב מגורם ממשלתי כלשהו אתם קוראים את האותיות הקטנות עד האחרונה שבהן? שאלה רטורית לרובנו. למי יש זמן או סבלנות? אנחנו מחפשים את העיקר בכותרת המסמך או בגופו ואם קראנו אותו, אנו מבינים שזה היה המסר שרצה אותו גורם להעביר ואותו אכן קיבלנו. אך מסתבר שעובדה זו לא תמיד נכונה.
ערעור של משרדנו, שנדון בימים אלו בבית הדין הארצי עבודה, עוסק בעובדת ש-14 שנים אחרי הצטרפותה לקרן פנסיה החלה לסבול ממחלות שהוכרו במוסד לביטוח לאומי ובגינן נקבעו לה נכות ואי כושר עבודה.
לא לשם שמים עשתה האישה ביטוח כשעשתה, ולכן פנתה בעקבות מחלותיה לחברת הביטוח כדי לממש את זכויותיה לתשלום פיצויי אבדן כושר עבודה על פי תנאי תקנון קרן הפנסיה.
דרך ארוכה עברה התובעת מאז, ורבות היו הוועדות בפניהן עמדה עד אשר 5 שנים מאוחר יותר נקבעו לה 50 אחוזי נכות. בסוף אותה שנה עברה ניתוח ופנתה שוב לחברת הביטוח בתביעה להחמרת מצבה ומה רבה הייתה הפתעתה. החברה דחתה תביעה זו בטענה כי מכיוון שקודם לכם אושרה לה קצבה בגין חלקיות משרה היה עליה להשלים תשלום פרמיה חלקי נוסף בגין ההפרש כדי לקבל כיסוי ביטוחי מלא.
"מעולם לא נתקלתי במסמך שבו מבקשת זאת חברת הביטוח, איך ייתכן?", תהתה התובעת. ובכן, מסתבר שאת הבקשה הזו לגבי זכאותה של התובעת הוסיפה החברה בתוך מכתב ההחלטה ולא במסמך נפרד.
המפקח על הביטוח, שזה מכבר הבין שבמקרים מסוג אלו צפוי כשל אפשרי ונזק למבוטחים מסוגה של התובעת, פרסם את חוזר פנסיה 2003/4 הקובע כי במקרה שהפסקת תשלום מצד עמית בקרן הפנסיה תגרום לשינוי בכיסוי הביטוחי, עליה ליידעו על כך במסמך נפרד ומפורט.
אך בדיוק את זה לא ביצעה המבטחת של התובעת שלפנינו.
בתביעה בה ייצג משרדנו את התובעת דחתה שופטת בית הדין האזורי בתל אביב את התביעה בטענה כי "המערערת שלחה התראה". בכך מעקרת השופטת מתוכן את מטרת החוזר המחייב דיווח ספציפי בנפרד מהמכתב הרגיל שמוציאה המבטחת למבוטחת.
מרגע שחוקק חוק במדינת ישראל, החוק מחייב גם במועד מאוחר יותר. כך גם כל החוזרים המתפרסמים על ידי המפקח על הביטוח במשרד האוצר הינם מחייבים עד שיבוטלו או שיחוקק חוק אחר.
כעת נחכה ונראה האם ינהג בית הדין הארצי הדן בערעורים בצדק וחוכמה, יבטל את פסק הדין הנ"ל ויקבע כי יש להעמיד את התובעת שלנו שוב במצב בו הייתה לפני שבקרן הפנסיה פגעו בזכויותיה.
כל המבקש פרטים נוספים בנושא תביעות אובדן כושר עבודה, ימצא אוזן קשבת במשרדנו.