לקבלת הפיצוי המגיע לכם התקשרו כבר עכשיו
צרו קשר

מדוע אנחנו?

בזכות הניסיון וההיכרות רבי השנים שלנו עם חברות הביטוח, אנו מצליחים להשיג ללקוחות פיצוי גם במקרים שבהם איש לא האמין שהדבר יתאפשר. מכתבי התודה ולחיצות היד הנרגשות שאנו מקבלים מהם בסוף התהליך הן הדלק לפעילות שלנו.
וידאו

אחריות המעביד בנזיקין

עו”ד גיא כהן

אחריות מעביד בנזיקין כלפי מי שנחשבים עובדיו הינה יציר הפסיקה.

החוק מטיל חובות רבים על מעביד כלפי עובדו, בניגוד ליחס בין מקבל שירות ו/או מזמין עבודה לקבלן ו/או עצמאי. חובות אלה אינם עוסקים באחריות המעביד.
אחריות מוגברת של מעביד כלפי עובדיו הינה פיתוח של הפסיקה בישראל, הנגזרת מסעיף 37 לפקודת הנזיקין הדן ברשלנות.

הפסיקה חזרה וקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין כי ה”תואר” שבו מכנים אדם בחוזה, אין בו כדי לקבוע את “מעמדו” של אדם ואף קביעה חד משמעית שהיחסים בין שניים אינם יחסי עובד ומעביד אין בה כדי לקבוע את מהותם של היחסים המצביעים על ההיפך1.

לכן כל ניסיון של מעביד לקבוע בחוזה בינו לבין העובד כי אחריותו כלפי מוגבלת, או כי אין ביניהם יחסי עובד-מעביד, נדון לכישלון.

המבחן הנזיקי בדבר אחריות המעביד הינו ‘מבחן האדם הסביר’. אותו מבחן ישן ונדוש בו שם עצמו השופט בנעלי המעביד ובוחן האם סביר היה לצפות ממנו לנהוג אחרת, בישיבות הקונקרטיות של האירוע הנזיקי.

הרציונאל להטלת אחריות מוגברת

עמדת הפסיקה בישראל הינה כל אימת שמתקיימים יחסי עובד-מעביד, מטילה החברה חובת זהירות מוגברת על המעביד. עליו להיזהר לשלומו של עובדיו כשם שעל מורה לשמור על שלום תלמידיו ועל הורה לשמור על שלום ילדיו.

עובדים, כמו ילדים, הינם בבחינת “שור מועד”, כמדרש הגמרא היהודית.

עובד נדרש להתמסר לעבודתו בצורה כזו בה הוא עלול לשכוח את שלום גופו, רווחתו ולבצע “הנחות” בטיחותיות שיעמידו אותו במצבים מסוכנים, והכל לשם ביצוע עבודתו בצורה הטובה ביותר.

באותם מקרים, ועוד קודם להתהוותם, אנו מצפים כי יהיה זה המעביד שידאג למערכת בקרה, בטיחות וגהות בעבודה, שייקחו בחשבון את הפזיזות הנובעת מתוך להיטות יתר של העובד, ותמנע את התאונה.

בחינת יחסי עובד-מעביד

המבחן הדומיננטי כיום ביחסי עובד-מעביד הוא ‘המבחן המעורב’. מבחן זה מכיל בראש ובראשונה את המבחן ההשתלבות וכן מבחני משנה כגון מבחן השכל הישר, הסכמת הצדדים באשר לאופן ההעסקה, ביצוע עבודה באופן אישי, צורת תשלום השכר ותשלומים סוציאליים אחרים, ביצוע ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס ערך מוסף2.

מבחן ההשתלבות

המבחן בודק באם העובד בו מדובר מהווה חלק מן העסק, והאם עבודתו נעשית כחלק אינטגרלי של העסק ואינה רק נלווית לו.

בדיקה נוספת היא האם העובד אינו בעל עסק משלו, עבודת העובד צריכה להיות בהתאם לפעילות הרגילה של העסק, והעובד מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של העסק.

עוד קבעה הפסיקה בשורה ארוכה של פסקי דין כי היותו של העובד חיוני פחות לעסק אינו עושה את אותו אדם למשולב פחות במערך הארגוני של העסק. חשיבות תפקידיהם אינה שווה אולי, מבחינה כלכלית, מנהלית, ארגונית, אך כולם ביחד, במשולב, איש איש בתחומו, מהווים את המפעל3.

יצוין בהקשר זה כי הפסיקה קבעה כי עצמאי הטוען לפעילות כשכיר הנפרדת מעסקו כעצמאי בעיסוק זהה, צריך להצביע על סימנים מובהקים המצביעים על העסקה נפרדת בלתי תלויה בעסקו כעצמאי.

מבחני עזר לקיומם של יחסי עובד-מעביד

א. מבחן הכפיפות והפיקוח -מבחן שבכללו נזנח על ידי בתי הדין לעבודה, אם כי מהווה פרמטר למבחנים האחרים המוזכרים להלן.

ב. מבחן הקשר האישי – במבחן זה בוחן בית המשפט האם על פי חוזה העבודה נאסר על אדם למסור לאחר את ביצוע העבודה שהוא נדרש לבצע ללא הסכמת הנתבע בכתב ומראש, ולמעשה האם חלה על אדם חובה אישית לביצוע העבודה הנדרשת או אם עובד מטעמו או קבלן משנה.

הגם שמבחן הקשר האישי התרופף בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הרי התרופפות נועדה על מנת להרחיב את המבחן ולקבוע כי אין לשלול יחסי עובד ומעביד אם “העובד” העמיד מחליף בנסיבות מסויימות.

ג. צורת תשלום השכר – לא תשמש כשהיא לעצמה מבחן אם אדם עובד אם לאו. יכול והשכר ישולם על פי כמות העבודה שהופקה ואף ע”פ כן מדובר ב”עובד” ויכול ויקבע כי מדובר ב”קבלן עצמאי” אעפ”י שמשכורתו משולמת לפי מספר ימי עבודה או כל יחידת זמן אחרת4.

ד. ניכוי מס הכנסה במקור ותשלומים בגין תנאים סוציאליים -ניכוי מס הכנסה במקור או תשלום מס הכנסה מס ערך מוסף וביטוח לאומי כעצמאי הינם גורמים שיכול ויהא בהם כדי לבסס מעמד אך אין בהם כדי לקבועו או לשללן”5, אין במבחן זה כדי להיות גורם מכריע ויש לראותו לאור כל יתר המבחנים6.

ה. כיצד הציגו הצדדים את היחסים ביניהם -הצגת היחסים ביחסי קבלן-מזמין או עובד מעביד בפני גורמים חיצוניים לרבות הגשת חשבוניות תישקל יחד עם סממנים אחרים, בשאלה אם ב”עובד” עסקינן7.

גם במקרה זה, כאשר המבחנים העיקריים באשר למבחן ההשתלבות מביאים למסקנה כי התובע אינו בבחינת עובד, הרי שאין בגורם זה כדי להכריע.

1 דב”ע לב 3-43/ יגאל הלפרין נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה, פד”ע ד’ 281, 283; דב”ע לו/ 48-3 יהושע גינצברג

נ’ “ניסן” השקעות וסוכנויות בע”מ, פד”ע ח 151; עע 300245/97 משה אסולין ואח’ נ’ רשות השידור, פד”ע לו 689.

2 עע/300267, טויטו – מ.ש.ב. הנדסת קירור למיזוג אויר (1965) בע”מ, פד”ע לז, 354.

3 דב”ע לג/30-0 המוסד לביטוח לאומי נ’ אבא כהן ומאפיית כץ בע”מ, פד”ע ד 393

4 עא’ 47/48 אריה אגושביץ נ’ צבי פוטרמן, פד”ע ה’4.

5 דב”ע מג/3-106 יחיאל ולטנר נ’ גור בטח סוכנות לביטוח בע”מ פד”ע טז’ 85; דב”ע לב/3-1 גלום שירותי נסיעות

בע”מ נ’ ק אליהו לוי פד”ע ג’ 246; דב”ע לא/3-27 עירית נתניה נ’ דוד בירגר פד”ע ג’ 177; דב”ע שנ/3-14 שלמה נקש נ’ מדינת ישראל פד”ע נ’ 180

6 דב”ע נב’/3-254 פריץ חיים נ’ מפעל הפיס פד”ע כו’ 372; דב”ע נה/2-5 ופדה דעבול נ’ מדינת ישראל ועיריית ירושלים פד”ע כט 481.

7 דב”ע מח/3-137 תמר אדר נ’ פרסום מוניק בע”מ פד”ע כ’ 60; על 300049/98 וילשטיין בע”מ נ’ עזבון מרדכי תהילה פד”ע לד 83; דב”ע נז’/0286 קלמן ברוור נ’ המוסד לביטוח לאומי פד”ע לד’ 166.

לקוחות ממליצים

שינוי גודל גופנים