המשפט הימי הוא מערכת סבוכה של חוקים בין לאומיים ודינים פנימיים שנבנתה במאות שנים של ניסיון. בעולם העסקי הגלובלי של תחילת המאה העשרים ואחת תחום זה הוא רלבנטי מתמיד, כאשר שרשרת ההובלה הבינלאומית היא חלק בלתי נפרד מחייהם היום יומיים של התעשיינים, היצואנים והיבואנים. כמות הגורמים המעורבים בהובלה הימית גדולה. לכל גורם בשרשרת ההובלה יחסי גומלין (משפטיים) עם לקוחות, עם ספקים ועם נותני שירותים לוגיסטיים. דרושה בקיאות במשפט ימי כדי לשפר את ניהול מערכת ההסכמים ואת הסיכונים והתביעות שקשורים בסחר הימי. התחום המשפטי של הובלה ימית הוא תחום של ידע מקצועי, ממש כמו הספנות עצמה, ומתפתח בד בבד עם התפתחות הספנות.
המשפט הימי מגדיר את החשיפה לסיכונים ימיים כ"ההרפתקה הימית" ( marine adventure).
הסיכונים בסחר הימי היו כה גדולים בעבר, עד כי בעלי האוניות היו מסירים מעצמם לחלוטין אחריות על גורלו של המטען. למעשה, בעשרות השנים האחרונות אמנות בינלאומיות נחקקות כדי להעלות מדי פעם במעט את גבולות האחריות של המובילים הימיים. ואולם, גם בתקופה המודרנית, עדיין האוניות יוצאות להרפתקה ימית, שמתרחקים בה מעזרה זמינה, לתוך ים שגליו בלתי צפויים ויש בה סכנות מהטבע ומבני האדם, אפילו פיראטים בני זמננו.
בהרפתקה הימית מעורבים גורמים רבים – גם מבחינת סוגי הסיכונים והיקפיהם וגם מבחינת הנוטלים חלק והמושקעים בהרפתקה.
בתקופה המודרנית ההובלה הימית הינה שרשרת לוגיסטית מורכבת עוד יותר, נפרשת ממוצא ועד יעדים, שנמצאים במעמקי היבשת, עוברת בדרכה שלבי אחסון ואמצעי שינוע שונים. המשפט הימי מלווה אותה במקומות השונים בעולם, שבהם היא עוברת.
לנווט היטב בתחום המשפטי של ההובלה הימית פירושו להשיג את התוצאות האופטימאליות בפתרון הסכסוך המשפטי – לקבל יותר פיצוי כספי על הנזק, בפחות הוצאות משפטיות.
העיקר בטיפול בבעיות המשפטיות הכרוכות בתחום זה, הוא להכיר את האחריות המשפטית של כל הגורמים המעורבים. בניתוח נכון של המצב המשפטי ניתן להכין מראש הסכמים טובים יותר עם גורמים אלה, ובמקרה של נזק או סכסוך משפטי כלשהו, לדעת את מי לתבוע, איפה לתבוע, ועל מה וכמה.
יתר על כן, מאחר שגורמים, הנמצאים במקומות שונים בעולם, מדברים בשפה המשפטית-ספנותית-ביטוחית המשותפת, הבינלאומית, הרי אם נוצר סכסוך, ניתן לפתור אותו באמצעות השימוש בשפה מקצועית זו בדרך של פשרה הטובה והמהירה ביותר, ללא צורך בהליכים משפטיים, על כל הכרוך בהם.
זו בפירוש שפה בינלאומית מיוחדת ומורכבת. הרי די אם נתייחס לצורך להבין את כל סעיפי שטר המטען, המסמך הבסיסי ביותר בהובלה הימית, די אפילו בכותרת המתנוססת עליו באנגלית ארכאית – BILL OF LADING, כדי להבין את מורכבותה.
אף אם זהו עולם של כללים עתיקים ונוסחים סטנדרטיים – קיימות אפשרויות ליצירתיות ושינויים, כדי להביא להתייעלות ולהקטנת החשיפה מבחינה משפטית. ודבר זה נכון לכל גורם המעורב בהובלה הבינלאומית.
חברת הספנות מטפלת, כמובן, בבעיות משפטיות על בסיס יומיומי בתחום הפעילות שלה. אך גם לגורמים אחרים דרושה מעת לעת עצה מקצועית בתחום:
מה יעשו יבואנים או יצואנים, שנתקלים לעתים נדירות במקרה של נזק למטען במהלך עסקיהם במשך שנים בהובלה הבינלאומית?
הגורם שמסר ליבואן או למי מטעמו את המטען מבקש שיחתום על מסמך, המעיד כי המטען נמסר לו לכאורה במצב תקין. יש לבצע בדיקה מקיפה ככל שניתן, לכל הפחות חיצונית, לפני חתימה על מסמך כזה. אם נראה נזק – יש לציין זאת על המסמך ולבקש העתק מתעודה זו.
הסיכון לנזק למטען מוטל על היצואן או על היבואן לפי תנאי המכר של המטען. מי מהם שנושא בסיכון חייב להודיע לגבי הנזק, מיד עם היוודע לו, לחברת הביטוח המבטחת את המטען או למי מטעמה, כפי שקבוע בפוליסת ביטוח המטענים הימי. אם המטען לא מבוטח, מאותו רגע עצמו בו הנזק התגלה, כדאי ליבואן/יצואן להיערך לנהל את הטיפול בנזק, כפי שחברת ביטוח הייתה מנחה אותו:
להודיע מיד לגורם שהוציא לו את שטר המטען על דבר הנזק – לפי המשפט הימי, על ההודעה למוביל הימי להינתן בכתב מיד עם קבלת הטובין, או תוך שלושה ימים מעת מסירתם, אם הנזק אינו נראה לעין בעת ההעברה. אם לא נמסרה הודעה כזאת, העברת הטובין מהווה הוכחה לכאורה כי המוביל מסר את הטובין במצבם המתואר בשטר המטען, כלומר, על בעל המטען מוטל הנטל להוכיח כעת כי הנזק לא אירע בזמן שהמטען כבר היה ברשותו.
ליידע גם גורמים אחרים, שהיו מעורבים בהובלה ואחראים לנזק – ככל שבעל המטען יודע מי הם הגורמים הרלבנטיים, שיכולים היו להיות מעורבים בגרימת הנזק (למשל – חברת ההובלה היבשתית שהביאה את המטען ממפעלו של היצואן, או עד לחצרו של היבואן, המסוף שבו אוחסן המטען, הנמל וכדומה).
לשקול, לפי הנזק המוערך, למנות שמאי ימי כדי לקבל חוות דעת אובייקטיבית ומתועדת היטב לגבי הנזק, מהותו, גובהו והגורם לו. לעתים, הגורמים שלהם נמסרה הודעה על הנזק, יבקשו לשלוח שמאי מטעמם לבדוק את הנזק, במקרה כזה, ודאי שכדאי למנות שמאי מצד בעל המטען. גם השמאות נעשית קרוב ככל האפשר לגילויו של הנזק.
לפעול לצמצום הנזק
בשלב הבא, כאשר כבר קיימת הערכה של הנזק, ניתן לפנות לניהול משא ומתן לפיצוי מול הגורמים האחראים לנזק. לצורך כך כבר נדרש ניתוח משפטי של ממש לגבי אחריותם והערכה של הסיכויים לפיצויים. לעתים גורמים אלה הם מחוץ לארץ (מעצם טיבה של ההובלה הבינלאומית).
יש לשים לב כי, לפי המשפט הימי, תביעה נגד המוביל הימי לגבי נזק למטען מתיישנת תוך שנה ממועד מסירת הטובין לבעל המטען. יש לדעת, כי למוביל הימי נזקפות לפי הדין הגנות נוספות ולעתים בית המשפט (והכוונה היא לאו דווקא לבית משפט בישראל) יחיל אותן גם על קבלני המשנה שלו בשרשרת ההובלה.
כמו כן – יש לבדוק האם נדרשת הפקת לקחים, לצורך מניעה של מקרה דומה של נזק בעתיד. הפקת הלקחים יכולה להיות גם במישור המשפטי, לצורך הצבת בעל המטען בעמדה טובה יותר במקרה של תביעה דומה בעתיד.
ככלל, גוף שיוצא בפרויקט מיוחד ויקר בתחום ההובלה הבינלאומית, "עין מקצועית" תעזור לו לכסות את עצמו בהסכם, שיקטין את החשיפה שלו במקרי נזק ותביעות פוטנציאליות.
ייעוץ בתחום המשפט הימי יידרש גם במקרה של נזק ליצואן/יבואן, שחברת הביטוח אינה מסכימה לכסות, ויש לבדוק האם בצדק, או שמדובר בבעיה משפטית, שממילא אינה מהסוג המכוסה על ידי הביטוח הימי, ויש למצוא לה פתרון מול הגוף שיצר אותה במהלך ההובלה.
כל המקרים האלה ועוד רבים כיד הדמיון הניצת מהמושג "הרפתקה ימית" – שייכים לתחום המשפט הימי.
מאמר שפורסם ב"ידיעות הלשכה" – עיתון לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון – גליון 107 – מרץ 2014