אמרה ידועה היא שלשקר יש רגליים, במקרה שלהלן יש גם גלגלים.
בפסק הדין שניתן לאחרונה ביום 25.1.11 דובר על תובעת אשר טענה כי בעת שהלכה לקניות, תוך כדי צעידה ברחוב, הגיחה מכונית ובנסיעה לאחור התנגשה בה. התובעת טענה כי מעוצמת הפגיעה, היא הוטחה על הרצפה בעוד שהמכונית הפוגעת נסעה מהמקום. עובר אורח רשם עבור התובעת את פרטי המכונית שפגעה.
האחרונה הוציאה אישור משטרה והגישה כמקובל תביעת ביטוח לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
אלא ש"למטבע יש שני צדדים". הנתבעת ("הדורסת" כביכול) טענה כי באחד מן הימים, בעודה יושבת במכוניתה, הגיע לפתע אישה שלא הכירה (התובעת) הכתה על החלון וסטרה לה על פניה והחלה להכותה עם תיקה תוך שהיא מקללת אותה. הנתבעת המבוהלת סגרה את החלון, ופנתה מהמקום.
במקרה דנן, בית המשפט היה צריך להחליט איזו גרסה לקבל.
משרדנו ייצג את הנתבעת. הצלחנו להוכיח כי גרסתה של התובעת אינה אמינה.
סתירות רבות התגלו בעדותה ובין היתר בנוגע לזמן בו התרחשה התאונה ובמועד בו פנתה לקבל טיפול, בתיאור הרכב, בעדותה במשטרה לעומת תצהיריה ועדותה במשפט.
במקרה זה, ולאחר שהוכחנו את חוסר אמינותה של התובעת והסתירות בעדותה, בית המשפט פסק כי "לא ניתן לומר אף לא על אחת מן הגרסאות כי יש בה עקביות, אחידות וכי היא עולה בקנה אחד עם המסמכים השונים בתיק, או עם אמירות ודברים שנאמרו ונרשמו בהזדמנויות אלה או אחרות".
בית המשפט קבע, כי יש לדחות את התביעה גם בשל העובדה כי "לא קיימים נימוקים אשר יצדיקו קבלת התובענה, רק על סמך עדותה היחידה של התובעת".
מסקנה חשובה : שמרו פרטי עדים, אספו ראיות בזמן אמת, והתייעצו עם עוה"ד שלכם כבר מן השטח !
ת"א (שלום קרית גת) 730-08 דהן נ' "ישיר"- אי.די.אי חברה לביטוח