חתימה על טפסי פוליסת ביטוח מנהלים או קרן פנסיה היא צעד שכיח מאוד שרובנו עושים בתחושה שבמעשה זה אנו מבטיחים לעצמנו ולאהובינו שקט נפשי לעתיד, לפחות בכל הנוגע לזה הכלכלי. אולם, בעבודתי אני נתקל במקרים רבים מדי שמעיבים על התחושה הזו ומוכיחים שעל המבוטח לבדוק בשבע עיניים את מסמכי הפוליסה שעליה הוא חותם ולהיות ערני לשינויים, גם אם יש לו סוכן שאמור, על פי הגדרת תפקידו, לדאוג לעניינים אלו.
כך קרה גם במקרה שלפנינו שהגיע למשרדי. תחילתו בחתימתה של התובעת המנוחה על הצעה לביטוח מנהלים ועובדים שכירים לקרן פנסיה וקופת גמל. לשם כך היא נעזרה בסוכן ביטוח. בהצעת הביטוח היא הצהירה על שכר חודשי שאותו היא מרוויחה, נרשם כי המסלול המבוקש הינו "פוליסת מסלול" לפיצויים ותגמולים לפי שכר זה, ונקבע סכום הביטוח ל"ריסק" בסכום ביטוח של חצי מיליון ש"ח. סומנה תיבת הוראת קבע וגביית תשלום חודשי, כשבשולי הפוליסה נקבע כי סכום החיוב ומועדו יקבעו מעת לעת על ידי החברה על פי תנאי הפוליסה, תוספותיהן ותנאי הצמדתן.
במשך השנים פדתה התובעת מהפוליסה סכומים מפעם לפעם, החליפה עבודות והשתנה שכרה. בשלב כלשהו ביקשה למשוך את הכספים שהצטברו עבורה בפוליסה, ולאחר תקופה מסוימת חידשה אותה. מכיוון ששכרה היה עתה קטן יותר מאשר במועד חתימה על טפסי הפוליסה המקורית, קבעה חברת הביטוח שסכומי הפרמיה שהועברו למקרה מוות לא הספיקו לרכישת סכום הביטוח ההתחלתי שלפיו הופקה הפוליסה ולכן הם הוקטנו. עוד הוסיפה החברה, כי המבוטחת מתבקשת לפנות לחברה אם היא מתנגדת לכך. כל זאת במכתבים אשר כביכול נשלחו למבוטחת ואשר אפילו סוכן הביטוח טען בבית המשפט כי לא ידע עליהם. למרבה הצער זמן קצר לאחר מכן היא נפטרה, וכאשר הגיעו קרוביה לפדות את תגמולי הביטוח הסתבר שהם היו קטנים בהרבה מהסכום המקורי שאליו ייעדה המנוחה.
בתביעה שהגשתי בשם המוטבים נגד חברת הביטוח וסוכן הביטוח שלה, טענתי להתרשלותם של שני אלו בתפקודם מול המבוטחת. בעת חידוש הפוליסה סוכן הביטוח החתים את המבוטחת על טופס בקשה לקרן פנסיה ולא ביטוח מנהלים, כמו בפוליסה המקורית. ההבדל בין שני סוגי ביטוחים אלו הכתיב את התוצאה העגומה של העניין מבחינת סכומי הכסף שיכלו שאריה של המנוחה לקבל.
בהתנהלותו של הסוכן כשלוח של החברה, ולא של המבוטחת, לא נהג כפי שסוכן ביטוח ראוי וסביר היה נוהג. מחדליו הובילו להקמת הביטוח בערכים נמוכים מאלה שהיו בפוליסה המקורית ובסופו של יום – לקבלת תגמולי ביטוח מוקטנים, וכל זאת מבלי לשאול מה מבקשת המבוטחת ומבלי לפעול בדרך המותווית בחוק. החברה נהגה ברשלנות עת קיבלה את טופס החידוש הפגום, ולא פעלה באופן יזום כדי לברר את פשר החסר בטופס שלא התאים לסוג הביטוח הקיים.
בסופו של ההליך קיבל בית המשפט את טענותינו לעניין כוונת הצדדים בחוזה הביטוח. עוד הוא קבע כי הסוכן והחברה התרשלו, ולכן ראוי להעמיד את סכום הביטוח כפי שביקשה המנוחה בפוליסה הראשונית.
