בשיחות המכירה של חברות הביטוח, כשאנחנו מגיעים לרגע האמת שבו נציגת החברה מתחילה לשאול אותנו אודות המצב הבריאותי שלנו מאז ועד להודעה חדשה, אנחנו מוזהרים השכם וערב לחשוף את כל הפרטים ולא להסתיר בדל מידע, שאם לא כן, לא נפוצה ברגע האמת.
מובן שכל זה נכון ולא מומלץ לסכן את התגמולים המגיעים לנו מחברת הביטוח, אולם ישנם מקרים שבהם על חברת הביטוח להוכיח כי לא הייתה מקבלת את המבוטח אילו היו ידועים לה כל הפרטים אשר לא גולו בשאלון.
כך אירע במקרה שלפנינו. התובע הגיש כנגד חברת הביטוח שתי תביעות לתשלום תגמולי ביטוח מכוח שתי פוליסות: האחת – פוליסה בגין נכות עקב תאונה, והשנייה – פוליסה לאובדן כושר עבודה. אולם חברת הביטוח דחתה את תביעותיו בטענה של הפרת חובת הגילוי החלה עליו והעלמת מידע מהותי בנוגע לעברו הפיקנטי הכולל הרשעות, תקופות מאסר ממושכות, סחר בסמים מסוגים שונים, בעיות נפשיות קשות, ובכלל זה ניסיונות התאבדות, וטיפול ממושך בתרופות פסיכיאטריות.
"אז מה אם יש לי בעיות נפשיות?", התרעם המבוטח על הדחייה וטען כי אין קשר בין הרקע הנפשי שלו או עברו הפלילי לבין הנכות בגין התאונה ואובדן כושר העבודה. מפה לשם התגלגל הכדור לפתחו של בית המשפט אשר הפך במידע שלפניו ודן כמה שאלות: האם התובע הפר את חובת הגילוי כלפי הנתבעת ואם כן, האם ההפרה בוצעה בכוונת מרמה; האם התובע סובל מנכות רפואית צמיתה עקב התאונה ואם כן, מה שיעורה; וגם, האם עקב התאונה איבד התובע את כושר עבודתו לעסוק במקצועו או בכל עיסוק סביר אחר בשיעור 75%.
במסגרת הדיון הוכח כי התובע כלל לא היה מודע לפרטי השאלון אשר מולאו על ידי סוכן הביטוח, ולא הובהרה לו כנדרש חשיבות מתן מענה מלא ומדויק לשאלון. נוסף לכך, הסתבר כי הוא לא היה מודע לכך כי מתן פרטים מלאים ונכונים יביאו לדחיית מועמדותו לביטוח ומסיבה זו מסר פרטים כוזבים.
במצב כזה עוסקות הוראות סעיף 8(2) לחוק חוזה הביטוח, שלפיהן לא קיים קשר סיבתי קונקרטי בין המידע אשר לא נמסר לחברה מבטחת ולטענתה הוא מהותי (עישון סמים, עבר נפשי, ורקע פלילי) לבין מקרה הביטוח (פציעה כתוצאה מתאונת עבודה). במקרה הנדון, המצב שלא נחשף אף חדל להתקיים שנים רבות לפני מקרה הביטוח, כלומר – לא היה רלוונטי עוד, כך שאף הוא מנתק את הקשר הסיבתי.
זאת ועוד, חברת הביטוח לא הוכיחה כי לו היה בידיה המידע המלא באשר לעברו של התובע, הייתה דוחה את מועמדותו לביטוח. ייתכן כי בנסיבות אלה הייתה החברה מחריגה את הסיכון הישיר הנובע מעברו של התובע – מקרה ביטוח הנובע ממצב נפשי או שימוש בסמים בעבר, אולם לא הוכח כי הייתה פוסלת לגמרי את מועמדותו של התובע לביטוח.
על סמך כל זאת, קבע בית המשפט כי החלטתה של חברת הביטוח לבטל את הפוליסות שרכש התובע אינן מתקבלות, ופסק לטובתו.
משרדנו התמודד עם מאות רבות של דחיות דומות בהצלחה ואנו מזמינים את כל מי שרוצה להיוועץ בנו.
