מנקה בבית ספר ביקשה להוציא סולם מרכבה במהלך יום העבודה שלה. היא עמדה ליד המכונית כשדלת הנהג פתוחה לכיוון המדרכה. כאשר רכנה פנימה אל תוך המכונית, פגע בה רכב אחר. מכוניתה של התובעת נהדפה למרחק בעוצמה ולתובעת נגרמו בשל כך נזקי גוף.
כאשר תבעה את חברת הביטוח שלה, טענה זו כי אין המקרה נחשב לתאונת דרכים בכל הנוגע לרכבה שלה כיוון שבזמן התאונה השתמשה ברכב כבמחסן כלים ולא כאמצעי תעבורה.
תביעת תאונת דרכים זו שונה מרבים אחרים שבהם הפעולה שעשה הנפגע היא תוצאת לוואי של הנסיעה ברכב, לפניה או אחריה. למשל במקרה שבו הוציא ההורה את ילדו מן המושב האחורי כשהביא אותו לגן או כשיצא מרכבו לכיוון מקום העבודה שלו לאחר שנסע אליו. במקרה הנידון לפנינו פסק בית המשפט כי בהיעדר 'שימוש' ברכב אין לראות את התובעת כ'משתמשת' ברכבה ולכן אין חבות על מבטחת הרכב הנפגע, ואין מקום להכיר בקיומה של תאונה מעורבת במובן של סעיף 3 לחוק הפיצויים, כך שיש לסווג את המאורע כפגיעת רכב בהולכת רגל.